קצת קנאה כנראה יכולה להועיל לפעמים…
בפעם הראשונה שראיתי את ויאנה סטייבל, היוצרת של שיטת תטא הילינג, עושה קריאה אינטואיטיבית למישהו, נדהמתי! חשבתי לעצמי – "מה זה הדבר הזה?! איך היא מצליחה לקבל כל הרבה מידע על מישהו מבלי שהוא יגיד לה מילה?" ההדגמה הזאת כל כך סתרה פחות או יותר את כל הדברים שלמדתי באקדמיה ובלימודי הווטרינריה. "איך זה יכול להיות?" שאל המוח המתוסכל שלי, "שהיא לא צריכה לעשות צילום רנטגן או MRI או אפילו בדיקת דם?". אחרי שקצת נרגעתי אמרתי לעצמי – "אני רוצה שגם לי תהיה אינטואיציה חזקה כזאת ואני מוכנה להישאר פה וללמוד את כל מה שצריך עד שתהיה לי!
אז איך מפתחים אינטואיציה חזקה?
לפני שנוכל לדבר על אינטואיציה חזקה או חלשה, בואו נבין לרגע את המונח אינטואיציה. אינטואיציה היא סוג של ידיעה שלרוב מופיעה בפתאומיות, כביכול מתוך הלא-כלום, ולא כחלק מתהליך חשיבה רציונלי. בגלל הפתאומיות הזאת אנחנו מתייחסים אליה כהברקה או השראה. במילים השראה אנחנו מתכוונים שלמעשה יש לנו יכולת לקלוט מידע שמגיע לא מתוך השכל האנושי אלא מתקבל בערוצי מידע על-חושיים. אינטואיציה היא למעשה היכולת לתרגם את אותו מידע לתובנה שאנחנו יכולים לנסח במילים ולחלוק עם אחרים.
אחד הקשיים הגדולים ביותר בהתייחס לאינטואיציה הוא הקושי להבחין בין אינטואיציה אמיתית לבין חששות ודמיונות. התחושה הזאת שממש כדאי לי לרכוש מנייה מסוימת, או לא לעלות על המטוס הזה, או לגשת למעסיק/ה שלי ולבקש העלאה – זה ממני או שזה מסר מהקיום? אני חושבת שהשאלות האלה כל כך אוניברסליות עד שהחברה המערבית פיתחה את המדע רק כדי שלא תצטרך יותר לעסוק בהן. אלא שגם הרעיונות הכי טובים למחקר מגיעים בסופו של דבר מתוך האינטואיציה… אין באמת דרך להימנע ממנה אז עדיף להתיידד איתה ולהתחיל בחשיבה חיובית.
הצעד הראשון אם כן, בפיתוח אינטואיציה, הוא ההכרה בכך שאנחנו קולטים מידע על-חושי.
הצעד הבא הוא הנכונות להעלות את המידע שקלטנו אל סף ההכרה המודעת. החינוך המערבי פחות מאמין באינטואיציה ויותר בידע מדעי. מאחר שידע הוא דבר נרכש, הוא מצוי בשפע רב יותר אצל מבוגרים מאשר אצל ילדים ולכן מגיל צעיר אנחנו לומדים להקשיב לאלו שברשותם נמצא הידע ולא לעצמנו ולתחושות שלנו. היכולת לפתח אינטואיציה אם כן דרך הנכונות להרפות מעט את האחיזה בידע בתור הפתרון האולטימטיבי לכל הבעיה והנכונות לפגוש את העולם העדין והמעט מורכב יותר שנמצא מעבר לידע.
יותר מזה. ההתבגרות בעולם המערבי עוברת לרוב מרגשנות ילדית (היכולת לחוות רגשות בעצמה) לשכלתנות בוגרת. האינטואיציה משויכת לא פעם יותר לצד הרגשי או התחושתי מאשר לצד השכלתני. אנשים משתמשים בביטוים כמו "תחושת בטן" כשהם מתארים את הידיעה האינטואיטיבית שלהם ותחושות נחשבות ילדותיות יותר בחברה שלנו מאשר ידע אקדמי. כדי לחזק את האינטואיציה נצטרך להרפות גם מהתפיסה הזאת.
מה השלב הבא?
אחרי שנסיר את החסמים האלה, נוכל להתחיל לתרגל את השימוש באינטואיציה. תטא הילינג עושה שימוש רב באינטואיציה ואחת מתופעות הלוואי הנעימות והמפתיעות שקרו לי כתוצאה מזה היא חיזוק הביטחון העצמי שלי. כשהייתי "דוקטור" הרגשתי לא פעם שאני נתקלת בגבול בלתי נראה של יכולת ההשגה של הידע שלי. הרגשתי שלא משנה כמה ידע ארכוש – תמיד יהיה ידע חדש, שבכרח יהפוך את התמונה למורכבת ויקרה יותר אבל לא בהכרח יוביל לפתרון. ודווקא כשהרפיתי מהצורך לדעת התחילו להופיע הברקות שהיו ממש מדויקות ופתרו מצבים שלא הצליחו להיפתר באמצעים רפואיים טהורים. כל פעם מחדש נפעמתי לגלות את כוחה של האינטואיציה בחיבור בין הבעיה לפתרון שלא פעם היה כל כך הרבה יותר פשוט מכפי שדמיינתי. בהחלט שווה לשלב אינטואיציה במשחק החיים!
