אני מכירה רבים שחוו ריפוי פיזי ורגשי באמצעות תטא הילינג, כולל אני עצמי. עד כמה הדבר מושפע מה"חוזק" של אנרגיית הבריאה שאיתה אנחנו עובדים בתטא הילינג?
בשביל לענות על השאלה הזאת כדאי קודם להכיר את אנרגיית הבריאה. מדובר באנרגיה של אהבה, התבונה הגבוהה ביותר שיצרה וממשיכה ליצור את הכל.
לפי ההגדרה הזאת ניתן לצפות שתהא זו האנרגיה הכי חזקה שיש אלא שאנרגיית הבריאה לא נראית חזקה. היא נטולת אג'נדות. אין לה כוונה שיקרה משהו מסוים והיא לא כופה דבר על איש. להפך. היא מאפשרת. היא מייצרת הזדמנויות, פותחת דלתות. למעשה מדובר באנרגיה כל כך רכה, כל כך שקטה, שקל לפספס אותה בתוך הרעש של חיי היומיום.
כשמזהים אותה לראשונה, יכול להתעורר רצון לרתום אותה למטרות שלנו כך שמעתה כל משאלה שנביע תתממש באופן מיידי – ריפוי לאחרים ולעצמנו, שפע וברכה, רווחה נפשית ופיזית לעולם כולו. הדמיון מתעורר ומתענג על האפשרויות הבלתי מוגבלות שמונחות לפתחנו!
אלא שלמרות משאלת הלב הזאת, לא כך הם פני הדברים. לא פעם אנשים מבקשים ומזמנים באמצעות תטא הילינג ודבר לא קורה. למה בעצם?
כי לצד בשורת הריפוי והשפע, תטא הילינג מביעה רעיון נוסף:
למעשה כבר עכשיו הבריאה רוקמת לנו את המציאות על פי האמונות שלנו, בעיקר על פי אלו שאנחנו לא מודעות להן. למשל, אם חוויתי בילדות דחייה קשה יכלה להתקבע אצלי אמונה שאני דחויה. כל עוד לא אעלה למודע את אותה חוויה ראשונית ולא אקח אחריות על הפרשנות שלי לגבי מה שקרה והמסקנות שהגעתי אליהן לגבי מה שזה אומר עליי, אמשיך לחוות דחייה קשה. גם כחוויה פנימית וגם כמציאות חיצונית.
כלומר, דרכה של הבריאה לתמוך בנו היא לייצר לנו מציאות על פי מתווה האמונות הלא מודעות שלנו. גם כשההתנסויות מכאיבות היא לא מנסה לגונן עלינו מפני עצמנו או לעטוף אותנו בצמר גפן רך. היא סומכת עלינו שאנחנו יודעים ויודעות מה אנחנו עושות ונותנת לנו להתנסות בנדיבות בכל קשת הצבעים של החיים.
אז אם הבריאה רק מגיבה לשדרים של התודעה שלנו והיא לא המנצחת על התמונה, מה גורם לתודעה לייצר התנסויות מכאיבות כמו דחייה, נטישה, זלזול וביקורת?
לתודעה יש סיבות מגוונות. למשל, אם לא פתרנו את האירוע הראשוני היא כל הזמן תחזור אליו בהווה עד שתצליח לפתור אותו. כמו ילד שרוצה ללמוד ללכת ולא מרפה עד שהוא רוכש את המיומנות הזאת.
זה נשמע פשוט. אז למה היא לא מצליחה לפתור את האירוע הראשוני ולהתקדם?
אני חושבת שהסיבה העיקרית לכך היא שאנחנו לא מספיק מחוברות ומחוברים לעצמנו. מגיל מאד צעיר אמרו לנו מתי לאכול, מה ללבוש ומתי לישון. הכניסו אותנו למסגרות כאלו ואחרות שבהן היינו צריכות או צריכים להתאים את עצמנו למה שקורה במקום להתוודע לעצמנו. לא פעם כעסו עלינו ולאט לאט למדנו שכדי שלא יכעסו עלינו עדיף שניישר קו עם הדרישות שמושתות עלינו. ואז, אחרי שנים של ריחוק מעצמי, איך אדע מה התודעה שלי מנסה לפתור?
תטא הילינג עוזרת לנו להיזכר. היא עוזרת לנו לקשר בין חוויות לא נעימות בהווה לבין אירועים לא פתורים מהעבר. והיא עוזרת לנו להבין מה לא פתור ונותנת לנו כלים סוף סוף למצוא מוצא וליישב את הדברים בתוכנו. כך היא מאפשרת לנו להפסיק את החזרתיות האינסופית על החוויות הכואבות ולהתחיל לחוות התנסויות חדשות, נעימות.
הריפוי הזה קורה בשעת הרפיה. הרפיה מפרשנויות העבר שלנו והנכונות להתבונן בדברים שעד כה חמקו מעינינו והסתתרו מתחת לסף ההכרה המודעת.
מסלול הלימודים של תטא הילינג מלמד איך להעביר אחרים את תהליך המודעות הזה, אבל לפני זה הוא עושה את התהליך הזה אתנו. הוא מאפשר לנו להכיר את עצמנו מזוויות חדשות, לא מודעות, ולהתחיל לרתום את האמונות הלא מודעות הנחושות שלנו שיעבדו בשיתוף פעולה עם הרצונות המודעים שלנו. זה סוד כוחה של השיטה. זה הדבר שגורם לה להיראות כמו "חומר חזק".
